רש"י על חולין ט״ז ב:י״ד

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין ט״ז ע״ב:י״ג רש"י על חולין ט״ז ע״ב:ט״ו »

1 חולין פתח ↗

לְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין, מַאן תַּנָּא? אָמַר רַבָּה: רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּתַנְיָא: ״כִּי יַרְחִיב ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֶת גְּבוּלְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְאָמַרְתָּ אֹכְלָה בָשָׂר וְגוֹ׳״, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: לֹא בָּא הַכָּתוּב אֶלָּא לְהַתִּיר לָהֶם בְּשַׂר תַּאֲוָה.

2 חולין פתח ↗

3 הערות ומקורות על תפארת ישראל פתח ↗

חולין טז: "דתניא, 'כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר וגו'& דברים יב, כ. רבי ישמעאל אומר, לא בא הכתוב אלא להתיר להם בשר תאוה "כשיבאו לארץ יוכלו לאכול בשר לתאותן בלא שום הקרבה" רש"י שם. שבתחילה "כשהיו במדבר משהוקם המשכן" רש"י שם נאסר להם בשר תאוה "שאין יכולים לאכול אלא בשר שלמים" רש"י שם, משנכנסו לארץ הותר להם בשר תאוה". וראה גו"א ויקרא פ"ג אות ח, ושם פי"ז אות א.

1 לעולם שוחטין - לעולם מותר לשחוט ולאכול:

2 מאן תנא - דמתניתין דאיצטריך ליה למימר דישראל מותרין לשחוט ולאכול דהא תנא ליה רישא הכל שוחטין לאתויי כל הנך דאצטריכו לאתויי שראוין לשחוט כגון כותי ומומר וטמא בחולין:

3 להתיר להם בשר תאוה - כשיבואו לארץ יוכלו לאכול בשר לתאותן בלא שום הקרבה:

« רש"י על חולין ט״ז ע״ב:י״ג רש"י על חולין ט״ז ע״ב:ט״ו »